כלות חתנים וצלמים. או למה לא להצטלם ביום החתונה

פוסט ראשון, בשאיפה שיגיעו עוד הרבה אחריו.
הבלוג מיועד בעיקר לצלמים, חובבי צילום ובכלל אנשים עם מצלמות, שהיום ניתן להגיד את זה בערך על כולם. בחרתי לפתוח בפוסט שמיועד לעוד קהל יעד: הלקוחות של הצלמים. במקרה הפרטי הזה, זוגות מאורסים.
*את כל התמונות בפוסט זה צילמתי לזוג נפלא כשבועיים לפני יום החתונה. התמונות מובאות להמחשה ולהעברת רעיון כללי. הפוסט לא כולל פרטים טכניים ואומנותיים עליהם אשמח לענות בתגובות לכל המעוניין.
לאחרונה טיילתי בערב יום חמישי בעיר העתיקה של יפו. מכיוון שאני חיפאי, אני מגיע ליפו באותה תדירות שיפואי מגיע לחיפה. במהלך כשעתיים סיור בעיר נתקלתי ואני לא מגזים ביותר מ-30 זוגות + מלווים + צוותי צילום מקצועיים ומקצועיים יותר. אז קודם כל, הרבה ברכות ושנים של אושר לכל הנשואים הטריים. אבל שמתי לב לדבר אחד קטן המשותף לכל הזוגות: כולם בעוד כשעה או שתיים צריכים לעמוד מתחת לחופה לטקס מאוד משמעותי בחייהם, לכן בחרתי לפתוח את הבלוג הטרי בפוסט סמלי לזוגות טריים.

אז זוג נחמד, פלונית ואלמוני החליטו להתחתן. מזל טוב! מהשניה שטבעת האירוסין הונחה על האצבע מתחילות ההכנות. טלפונים, אולמות, מוסיקה, צלמים, קייטרינג, שמלה, חליפה, מוזמנים, הזמנות, טבעות ויש עוד דבר או שניים ששכחתי. 
צלם (או צלמת) נחמד קיבל את הזכות לתעד את האירוע. הוא עכשיו אחראי ליצירת הזכרונות מאותו היום. כשחושבים על זה, זו לא משימה פשוטה ואחריות כבדה.

בלי קשר לצילומי חתונה, כל צלם יודע שככל שמצולם חש יותר בנוח ככה התמונות יוצאות יותר טובות. וזה בלי להיכנס לטכניקה או ידע מקצועי, לזה יהיה פוסט נפרד.
ועם קשר לצילומי חתונה, כמה אנשים ביום הלחוץ בחייהם (עדיין אין להם ילדים אז חתונה זה יום לחוץ) באמת חשים בנוח? הכלה החביבה סיימה טקס קצר בן מספר שעות בו סיימה להתאפר (מאות שקלים), להסתרק (מאות שקלים), להתלבש (אלפי שקלים) ועכשיו האיש שעוד כמה שעות יהיה בעלה בא לאסוף אותה לדרכם המשותפת. איזה אושר, איזו שמחה, אמא/אחות/חברות בוכות, חתן מובך, כלה משתדלת לא לבכות כדי שלא ימרח האיפור (מאות שקלים כבר ציינתי?). נשיקה לכלה? אולי לא, בגלל העניין עם האיפור. חיבוק מלא אהבה? אולי לא, השמלה עלולה להיקרע. ליטוף? טוב הבנתם את הקו. לכלה ביום חתונתה יש משימה אחת ברורה: לשמור על איך שהיא נראית לפחות עד לחופה, אח"כ אפשר ללגום מעט אלכוהול ולקפוץ לבריכה.

אם לא שמתם לב, הזוג ברגעים אלו נמצא בחלק הראשון של שלב הביצוע בפרויקט החתונה. הפרעות, הסחות או אירועים לא מתוכננים לא יתקבלו בברכה. בתוך כל ההמולה נדחף לו הצלם, הוא לא רוצה להפריע, הוא רק רוצה שהזוג יזכור משהו מהיום הזה וגם חשוב שהזכרונות האלה יראו טוב.

יצאנו לדרך, השלב הבא נקרא "צילומי נוף". יש צילומים, יש נוף, מכאן צילומי נוף. הוחלט מבעוד מועד על אתר הצילומים, זה יכול להיות עיר, כפר, גינה, חוף ים, טיילת ושלל מקומות ציוריים שיכולים לשמש כרקע מתאים.
הצלם, מכורח תפקידו שהוזכר קודם, קלט בעינו המקצועית קרן שמש יפה המבצבצת לה דרך העצים ומאירה חלקת אדמה קטנה החשוכה מסביב. הוא מציע: "פלונית, שבי כאן רגע. אלמוני, שכב לידה". לצלם יש כבר בראש איך התמונה הזאת תהיה השער של האלבום הדיגיטלי שילווה את הזוג כל חייהם. אבל נחשו מה? התמונה לא צולמה. איך אפשר להעז לצלם כלה שוכבת על האדמה? חול, עלים ואלוהים ישמור, בוץ?! השמלה תהרס, התסרוקת תתפרק, האיפור ימרח, יש 500 אורחים לקבל עוד שעה, לא בא בחשבון.
נמשיך ללוקיישן הבא והבא אחריו ונצלם המון תמונות יפות של זוג עומד, אולי יושב על כסא (נקי), אם התפרענו אז גם קופץ במקום. חיבוקים עדינים, לחישות באוזן ומעט נשיקות קלות. שלא תבינו לא נכון, אפשר וגם באמת יוצאות תמונות מדהימות מיום הצילומים, האלבום נראה לא רע ובסה"כ כולם נראים בסדר.
אבל למה לא אחרת? מי אמר שאת אלבום החתונה (צילומי הנוף בכל אופן) צריך לצלם ביום החתונה? אם חס וחלילה באמת נקרעה השמלה, האיפור לא יצא כמו שהכלה רצתה, החתן החליק והכתים את המכנסיים או אפילו סתם לא מרוצים מהצילומים? מה עכשיו? 

הטרנד החדש שמתפתח לו לאיטו בארץ, באיחור אופייני של כמה שנים אחרי חו"ל, נקרא TTD או בפירוט: Trash The Dress, למתקשים באנגלית התרגום הוא: "להרוס את השמלה".
אם הטרנד חדש לכם, הכוונה היא לצלם את צילומי הנוף ובמהלכם (איזו הפתעה) להרוס את השמלה. 
כאן אתם הצלמים ואתם הזוג המאושר נכנסים לתמונה: לא באמת צריך להרוס כלום. אפשר, זה גם יכול להיות נחמד אבל ונדליסטים אתם לא (אני חושב).

הרעיון הוא מעשי ופשוט. לצלם את צילומי הנוף ביום שאינו יום החתונה. כל התרחישים שצוינו קודם באופן אוטומטי מתבטלים. ברגע שהצילומים לא ביום החתונה כל התמונות נראות אחרת לחלוטין ותהיו בטוחים שבלי מגבלות טכניות גם לזוג וגם לצלמים יש רעיונות מטורפים שאין שום סיכוי לבצע שעתיים לפני החופה. עכשיו מתחיל החלק המעשי בצורת "לכל שאלה תשובה":
ש: שילמתי XXXX או XXXXX ש"ח על השמלה, להרוס אותה? איך אחזיר אותה?
ת: שמלה יד 2 או שמלה בכ-200 ש"ח מהאינטרנט. תיקונים אצל תופרת ואני חוזר: תופרת, לא "מעצבת שמלות" ויש לך שמלה מדהימה לצילומים. אופציה שניה:  להשתמש בשמלה המקורית ולבצע את הצילומים אחרי החתונה.
ש: מה? לא מצטלמים ביום החתונה?
ת: ועוד איך מצטלמים, רק עושים את זה באמת למזכרת, באופן רגוע, לא בחמישה לוקיישנים, לוקחים את הזמן ודואגים להינות מהיום הזה כי זה מה שחשוב. 4 שעות ביום החתונה ללא לחץ זה אוויר לנשימה. להגיע לאולם/ גן בשעה יפה כשאתם נינוחים זה עולם אחר. תמונות הנוף כבר צולמו מזמן (חלקן כבר ערוכות) ובמקרים יוצאי דופן, אפשר גם לצלם אותן שוב.
ש: מה עם איפור? מה עם שיער? לשלם שוב על הכל?
ת: מי שעדיין לא שם לב, לכל נותני השירות יש תעריף מיוחד לחתונות. גם ככה קשה לחיות בארץ לכן המחירים "מעט" יקרים יותר לאיפור/תסרוקת/שמלת כלה, בכלכלה זה מושג נדיר שנקרא ביקוש והיצע. יש שפע של מאפרות/ים ומעצבי/ות שיער שאינם בעלי שם ואין להם סטודיו או עסק מפואר. הם ישמחו לבצע עבודה בעבור סכום סמלי ולא הזכרתי סטודנטים שרוצים להתנסות. אל תשכחו שבסוג הזה של צילומים בכל מקרה הכל גם ככה יהרס די מהר. בנוסף, רוב המאפרים ומעצבי השיער נותנים תסרוקת/ איפור נסיון כחלק מהחבילה, אפשר לתאם את כולם לאותו יום ולצאת לצילומים. 
ש: לשלם על עוד יום צילומים? גם ככה הצלם גנב אותי ב XXXX ש"ח?
ת: כן. לשלם על עוד יום צילומים, הסט נפרד מיום החתונה, יכול להתבצע ע"י צלמים שונים ואפשר גם לסגור מחיר מראש על כל החבילה שלא תהיה רחוקה בהרבה מהמחיר הקונבנציונלי. תעשו את החישוב של זה מול זה ותראו שההפרש בהחלט שווה תמונות מדהימות אל מול תמונות טובות.

נראה לי שהרעיון כבר ברור. לא לשכוח שצילומים ביום שאינו יום החתונה הוא מושג חדש יחסית, לא מתאים לכל אחד וזה לגיטימי. התיאורים שכתבתי מוגזמים בכוונה כדי להעביר נקודה. אינספור זוגות (ואני ואשתי היקרה בינהם) מרוצים מהצילומים שעשו להם והתמונות נראות מעולה. מי שמחפש ערך מוסף וטוויסט מרענן לאלבום שלו ולתמונות שרצות על המסכים באירוע אז סט TDD זה מה שאתם צריכים. בנוסף, כמה שעות צילומים זה כיף גדול, אפשר להתפרע, להשתגע, לעשות שטויות וממש להנות והחתונה עוד לפניכם.

טיפ קטן נוסף: היפגשו או לפחות נהלו שיחה לא קצרה בטלפון עם הצלם שלכם, לא חברת הצלמים, הצלם הספציפי שיצלם אתכם. חשוב גם לראות עבודות קודמות ולוודא שהסגנון מתאים לכם. כימיה בין כולם זה אחד הדברים שיקפיצו את איכות התמונות בכמה דרגות. ומהצד השני: צלמים, אם לא התחברתם מומלץ להיפרד כידידים, הזרימה צריכה להיות הדדית וחשוב שכולם יהיו באותו ראש.

פוסט ראשון, עדיין בחיתולים בתחום. אנא עזרו לי להשתפר. אעריך מאוד כל ביקורת בונה. מוזמנים לרשום כתגובה לפוסט הזה או לשלוח מייל. ואם ממש רוצים אז אין כמו משמע אוזניים, זמין גם בטלפון.
עוד פרטים עלי בתחילת העמוד בלינקים המצורפים.

שיהיה במזל!